היצירה ואהבת החיים – הרגע בו היוצר אומר לעצמו "אני אוהב את החיים" במובן העמוק ביותר גלגלי היצירה נעים מתוך תנועה פנימית. תנועה זו טבעית ממש כשם שהנשימה או דפיקות הלב או מצמוץ העין טבעיים. תכליתה של היצירה הטבעית ביותר היא לקיים חיים. היא משמרת, מתחזקת את האדם ובוראת חיים חדשים. היצירה הטבעית אינה מבקשת לזכות בהוקרה, לזכות בכוח, לזכות באהבה. ממש כשם שהאל אינו זקוק לדבר מהאחר. הוא מתקיים כעצמו. למעננו, היצירה הטבעית חומלת ומאפשרת לנו לקיים איתה יחסי תן קח אנושיים כל כך. בזמן שאנו יוצרים, ולצערי, לא בכל פעם. ניצוץ של אותה אינרציה פנימית ניתצת לעברנו. באותם רגעי חסד, האלוהי מחייך לעברנו ומעביר אלינו מסר של אהבת חיים. וכל יוצר אשר התברך בכישרון יצירה, למעשה התברך במפתח המאפשר לו לפתוח את המסדרון המוביל לאלוהי. היצירה שבתוכנו פועלת הרבה לפני המפגש עם העולם מסביבנו. אין בה אינטרס לזכות בכל אותם דברים שעולם השליטה מציע, עולם השוואתי/ סימביוטי – כוח ביחס לאחר, פחד ביחס לאחר. היא פועלת אך ורק מתוך אמונה אבסולוטית. מכאן שהנגיעה בה היא נגיעה מקודשת. נגיעה שיש בה טוב, שיש בה אהבה והכרה מ...